פסק-דין בתיק ת"ק 010696/02

בפני תביעה ותביעה שכנגד בגין תאונת דרכים מיום 19/3/02.

התובע טען כי בעת שנסע בכביש היקפי, בתחומי בית חולים תל השומר רכב שהיה נהוג על ידי הנתבע מס' 1, הוא התובע שכנגד (להלן: הנתבע), יצא מחניון, לא כיבד את זכות הקדימה הנתונה לתובע ופגע ברכבו.

התביעה הוגשה גם כנגד הנתבעת מס' 2 שביטחה את השימוש ברכבו של הנתבע.

הנתבעים טענו בכתב ההגנה כי הנתבע עצר את רכבו בצומת "T", לפני ההסתעפות ולאחר שוידא כי נתיב נסיעתו פנוי והחל בפנייה ימינה הגיח רכב שהיה נהוג על ידי התובע, במהירות רבה, כך שההתנגשות בין כלי הרכב היתה בלתי נמנעת.

הנתבע הגיש כאמור, תביעה שכנגד וטען כי האחריות לאירוע התאונה מוטלת על הנתבע שכנגד (להלן: התובע) שלא כיבד את זכות הקדימה הנתונה לרכב הבא מימין וזאת בניגוד להוראות תקנה 64 לתקנות התעבורה התשכ"א - 1961 (להלן: תקנות התעבורה).

הנתבע צרף לתביעה שכנגד, חוו"ד של מומחה ערוכה על ידי בוחן הרכב, בעז מוגילבקין.

התובע העיד כי נסע בכביש ראשי, בשטח בית חולים תל השומר וכי הנתבע שיצא מחניון השיקום החדש, פגע ברכבו. התובע צרף תמונת הצומת, ת/1, על גביה סומנו בחץ כחול כיוון נסיעתו של התובע ובחץ אדום כיוון נסיעתו של  הנתבע.

כן הגיש התובע תמונות, ת/2, מהן עולה כי רכב התובע נפגע בצד ימין של הרכב החל ממרכז הרכב ועד לפגוש האחורי מימין.

התובע העיד כי הוא נסע בכביש הראשי וכי התאונה אירעה באמצע הצומת.

כן העיד מטעם התובע מר יצחק זכאי, שישב ברכבו של התובע. מר זכאי העיד כי התובע נסע בכביש הראשי וכי הנתבע שיצא מהחניון של השיקום החדש ופנה ימינה, פגע ברכב התובע בצידו הימני. מר זכאי העיד כי לא ראה את רכב הנתבע שכן זה יצא לצומת לאחר שרכב התובע כבר עבר  בצומת. עוד העיד מר זכאי כי הנתבע הודה לאחר התאונה כי לא הסתכל שמאלה לפני שפנה ימינה והודה באחריותו לאירוע התאונה.

הנתבע העיד כי אין מדובר ביציאה מחניון אלא בכביש גישה למרכז השיקום. הנתבע העיד כי עצר את רכבו לפני הצומת, הסתכל ימינה ושמאלה ולאחר שוידא כי הצומת פנוי החל בפנייה ימינה ואז הבחין ברכבו של התובע מגיע במהירות.

הנתבע טען כי רכב התובע פגע בפינה הקדמית השמאלית של רכבו כפי שעולה מתמונת הרכב, ת/2.

הנתבע טען כי בכיוון נסיעתו לא הוצב כל תמרור כפי שעולה מהתמונה, ת/3.

הנתבע הסתמך בטיעוניו על חוות דעתו של המומחה מר מוגילבקין, הקובע כי מכיוון שלא הוצב תמרור המורה על זכות הקדימה בצומת, הרי שבהתאם לתקנה 64 (א)(1) לתקנות התעבורה,  נתונה זכות הקדימה לרכב הבא מימין. המומחה קובע כי רכבו של הנתבע הגיע מימין לרכב התובע ולפיכך זכות הקדימה היתה של הנתבע. המומחה לא הוזמן על ידי הנתבע לעדות ולא נחקר על חוות דעתו.

לאחר ששמעתי ובחנתי עדויות הצדדים והראיות שהוגשו על ידם, הגעתי לכלל מסקנה כי האחריות לאירוע התאונה מוטלת על הנתבע.

מתמונת הצומת שהוגשה וסומנה ת/1, וכן מהשרטוט שערך הנתבע וסומן נ/1, עולה כי מדובר בצומת "T". התובע נסע בכביש הראשי ואילו הנתבע שהגיע לצומת, ביקש לפנות ימינה ולהשתלב בנסיעה בכביש הראשי. זכות הקדימה, נתונה במקרה זה, לתובע שנסע בכביש הראשי ולא לנתבע שהגיע מכביש צדדי וביקש לפנות ימינה על מנת להשתלב בתנועה בכביש הראשי.

איני מקבלת את חוות דעת המומחה שצורפה על ידי הנתבע. לדעתי אין להחיל בנסיבות העניין את תקנה 64 (א)(1) לתקנות התעבורה, עליה מתבסס המומחה בחוות דעתו. התובע נסע בכביש ראשי ולא  היה ביכולתו לצפות או לשער כי מכיוון נסיעתו של הנתבע, שהגיע מדרך צדדית, לא מוצב תמרור כלשהו. לעומת זאת, הנתבע שהגיע מדרך צדדית וביקש לפנות ימינה, היה צריך לוודא, בטרם ביצוע הפניה כי הינו יכול לפנות ימינה ולהשתלב בכביש הראשי בבטחה.

הנתבע אף טען והעיד כי עצר לפני הצומת, הסתכל ימינה ושמאלה ורק לאחר שוידא כי הכביש פנוי, החל בביצוע הפניה. לפיכך אישר גם הנתבע, בהתנהגותו, כי זכות הקדימה נתונה לנוסעים בכביש הראשי.

בנסיבות הענין, יש לדעתי, להחיל את הוראות תקנה 64 (ב)(2) הקובעת כדלקמן: